לדעת מו"ר ראש הישיבה ועוד הרבה רבנים גדולים,

הנה קצרתי בדברי ולא הבאתי לשון קודשו של

דין טבילת כלי סעודה | ברכה על טבילת

– יש אופנים שהדבר בעייתי מבחינה הלכתית (וכגון

בשלחן ערוך אבן העזר (סי' כ"א ס"ב) כתב

הציץ הרב בשעונו והתנצל: "חפץ הייתי להסביר לך ברצון, אלא שזמני דוחק, נחפז אני אל הרופא!".

"מה קרה, רבי?" נחרד הלה. "לא משהו מיוחד" הרגיע הרב, "בני חולה, והרבנית לקחה אותו אל הרופא, הוא רשם לו תרופות, ואני הוריתי לה לבל תתן לו אותן!".

מדוע בכל ברכת המזון לא נמצאת האות פ”ה

אינני מכיר. רק שלא יזכירו מנטרות ושמות –

ראוי ונכון לחשוש לדעת הזוהר הקדוש שאוסר לברך

1) מוה"ר הגר"מ הלוי זצ"ל כתב דבריו ע"פ

דעת הרבה פוסקים שמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל

מהי הדרך המיוחדת לבני ישיבה לתשובה ולכפרת עוונות * כיצד חידושי תורה, מהווים קרבן ומזבח כפרה * איך יתכן שקבלה קטנה שהאדם מקבל תביאו לידי תשובה שלימה * ומה ההרגשה שצריכה להיות בימים הנוראים, בטחון או חשש * דברי חיזוק נפלאים מאת הגאון רבי מיכאל סגרון שליט"א, משגיח בישיבה גדולה "כסא רחמים" *